בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת צו בית-משפט שנועד להגן על אדם. על-פי האמור באישום הראשון, ביום 3.4.12 הורה כב' השופט גביזון על הארכת התנאים שנקבעו במסגרת תמ"ש 4473-12-11 לפיהם נאסר על המשיב להיכנס לדירה בה מתגוררת המתלוננת, וכן הוסיף תנאי נוסף לפיו נאסר על המשיב ליצור קשר עם המתלוננת, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין.
על-פי האמור, בחודש יולי 2012 הפיץ המשיב את תמונת המתלוננת ב"פייסבוק" כשמתחתיה הכותרת: "אישה שטן בדמות אדם", וביום 11.7.12 בשעה 4:30 לפנות בוקר התקשר למתלוננת, וכך גם עשה במספר רב של מועדים במשך כחודש וחצי לפני המועד האמור. המשיב היה מנתק את הטלפון כל אימת שהמתלוננת היתה עונה. עוד מצוין כי ביום 19.5.12 שלח המשיב למתלוננת הודעת אסמס ובה ברכה ליום ההולדת שלה.
במהלך הדיון שנערך בפניי חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, ולמצער על כרסום ממשי בהן. לדבריו, תוקפו של צו הגנה על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה יכול להיות בתוקף למשך תקופה של שלושה חודשים או יותר, ומשכך, תוקפו של הצו מיום 3.4.12 פג ביום 3.7.12 לכל המאוחר, וגם אם המשיב סבור היה שהצו בתוקף, אין בכך כדי לצבוע באופן פלילי את מעשיו, שכן זה לא הפר כל הוראה. כך גם בהיעדר מועד מדויק למיוחס למשיב בסעיף 3 ו-4 לכתב האישום, זה רשאי ליהנות מן הספק בהתאם לנהוג בדין הפלילי, כי מעשים אלו בוצעו בתקופה שבה הצו לא היה בתוקף, כאשר ממילא העלה ספק בדבר היות המעשים המיוחסים הפרה של הצו אשר תוקפו ממילא מצוי בספק רב.
אשר לאישום השני, מדובר בהפרה טכנית, ובנסיבות המתוארות לעיל הרי שלא מתקיימות ראיות לכאורה, וממילא עילת המעצר אינה קיימת אף היא, ויש להורות על שחרורו בתנאים שיבטיחו את התייצבותו לדיון.
ב"כ המבקשת מציין כי גם אם תוקפו של הצו פג ביום 4.7.12 הרי בשים לב להודעות המתלוננת מרביתן של אותן שיחות בוצעו בתוך התקופה בה הצו היה בתוקף, וכי יש לראות את פרסום תמונת המתלוננת ב"פייסבוק" כסוג של יצירת קשר, שכן לא בכדי זו נקראת "רשת חברתית". אשר לעילת המעצר, מדובר במי שכבר הורשע בעבר בגין שתי הפרות דומות של צו שנועד להגן על אדם, המשיב נוהג באופן אובססיבי, ובהיעדר חלופה יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה שהובא בפניי, ועל סעיפי החוק הרלבנטיים, הרי שכנתון ראשון אציין כי צודק ב"כ המשיב, שאכן מיום 3.7.12 הצו אינו בתוקף, וזאת בהיעדר הוראה אחרת של בית-המשפט להאריך את התנאים שנקבעו ביום 3.4.12, וכי גם אם המשיב סבור שהפר את ההוראה, אין בכך כדי להקים עבירה.
אשר להטרדות הטלפוניות מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לעניין זה, אם כי קיימת חולשה בצידן. ראיות אלו נלמדות מכך שהמתלוננת ביום 5.6.12, היינו בתקופה שבה לא היה ספק שהצו בתוקף, מספרת על כך שהמשיב פנה אליה וביקש ממנה בקשת חברות ב"פייסבוק" בכינוי של אחר בשם ברי כהן, ובהודעה זו אף מציינת כי המשיב שלח לה את ברכת יום ההולדת כאמור באישום השני.
ביום 11.7.12 המשיבה מגישה תלונה נוספת, מתייחסת לתלונתה מיום 5.6.12, ומציינת כי בעת ההיא המשי בגר בפתח תקווה, ומאז הגשת התלונה ההטרדות לא פסקו, ומקבלת מידי יום שיחות טלפון, וזאת בהצטרף לדברי המתלונן עצמו בהודעתו מיום 15.7, בה הוא מאשר כי כאמור מתקשר עשרות פעמים לטלפון של המתלוננת.
אשר להפצת התמונות, ייתכן ואלו מקימות עבירות אחרות, אולם לא מצאתי אותן ככאלו שמקימות את העבירה של הפרת צו בית-משפט, ולא ניתן לראות בעצם העלאת התמונות, כאשר גם אליבא דהמתלוננת מצולמים בהן יחד עימה ילדיה, ככזו שמקימה יצירת קשר אסור עם המתלוננת בניגוד להוראת בית-המשפט.
שילובן של ראיות אלו, בדגש על הודעתה המאוחרת של המתלוננת, יש בו בשלב זה כדי להקים ראיות לכאורה כי חלקן של השיחות בוצעו בתקופה שלפני 3.7.12.
אשר לקיומה של עילת מעצר, הרי המשיב מודה כי שלח, כאמור באישום השני, מסר למתלוננת. גם אם מדובר במסר של ברכה הרי שזה נמצא מפר את הוראת בית-המשפט, וזאת בהצטרף לשיחות הטלפון אשר כאמור חלקן בוצע בתקופה שלפני 3.7.12. לאלו אציין כי למשיב הרשעה בעבירה דומה, שניתנה אך לא מזמן ביום 5.10.11 על-ידי כב' השופט אור אדם.
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם כי עילה זו, ככל שקיימת, נמצאת בעצימות נמוכה ביותר. לא מדובר במעשה אלימות, או בכך שהמשיב הגיע באופן פיסי אל המתלוננת. בפרט אמורים הדברים לאישום השני שבו המשיב שלח ברכת יום הולדת למתלוננת.
ישנה חולשה בראיות, ועילת מעצר גבולית, ועל כן ניתן להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים מקלים יחסית.
אשר על כן הנני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:
א. "מעצר בית" לילי בין השעות 21:00 ועד השעה 6:00 למחרת.
ב. איסור יצירת קשר בין אם במישרין ובין אם בעקיפין עם המתלוננת, לרבות איסור יצירת קשר באמצעות תכתובות מייל, מסרוני אסמס, רשתות חברתיות.
ג. ערבות עצמית בגובה 8,000 ש"ח.
ד. הפקדה כספית על סך 1,500 ש"ח. תנאי לשחרור הינו הפקדה של 500 ש"ח, וניתנת ארכה של 5 ימים להפקדת יתרת הסכום.
ה. ייאסר על המשיב להתקרב אל מקום מגורי המתלוננת וכל מקום אחר בו תימצא למרחק שיפחת מ-100 מ'.